<h1>רבינו ירוחם ני"ח ח"ג</h1>
<h2>דף כה:</h2>
הבא לבית דין ואמר הרגתי את הנפש או חללתי שבת או עברתי עבירה אין מנדין אותו ואין מלקין אותו ואין פוסלין אותו לעדות דאין אדם משים עצמו רשע דהלכה כרבא. אבל אם רצה לעשות תשובה מלקין אותו ועושין לו כפרה, וזו היא כפרתו דמלקות במקום מיתה. והא דאמ' רבא אין אדם משים עצמו רשע לא לענין כרתות אלא לענין מיתות בית דין כך כתבו הגאונים בתשובה. איסורין דרבנן כגון אסור למלאת שחוק פיו, ולשמש מטתו בשני רעבון, ולישן ביום יותר משינת הסוס, וכיוצא בהן, אין עליו לא מלקות ולא נדוי אלא קורין אותו עובר על תקנת חז"ל, כך כתבו הגאונים בתשובה.
<h2>דף קיד.</h2>
שוטה וחרש כיצד בית דין מצווין להפרישן מעביר' או אין מצווין כתבתיו בנתיב ראשון חלק ראשון בדיני קטן אוכל נבלות דדינן שוה הקטן וחרש ושוטה, וכן כתב הרמ"ה ביבמות.
